הפוסט הזה נכתב באביב, שנת 2022.
אני כותב אותו אחרי שנה של פניות רבות של לקוחות, מאזורים שונים ברחבי הארץ.
כל הפניות הללו, מכוונות לאותה עזרה. מצד הלקוחות: כולם ביקשו "חוות דעת הידרולוגית", כדי "להראות שנגרם לנו נזק".
מה שהם בעצם מבקשים זה עזרה לסיטואציה מורכבת שנכפתה עליהם.
מה הכוונה נכפתה? הנה, אני מנסח את עיקריה כאן: הבית שלנו קיים כאן הרבה שנים, מולנו בנו הרחבה של היישוב, וכל המים של ההרחבה נכנסים לנו לחצר.
מדובר על אנשים מן הישוב (מיעוטם מישובים באזור נצרת או השומרון. רובם גרים במה שנקרא "בין חדרה לגדרה". רוב הפניות מגיעות מישובים באזור פרדס חנה-כרכור, מישובים באזור עמק חפר, מישובים באזור לוד, מישובים באזור ראש העין, מישובים באזור לכיש ואפילו מתוך הערים עצמן, החל מנשר בצפון, דרך תל-אביב וגוש דן וכלה באשקלון). רובם בעלי בתים פרטיים, עם גינה חביבה, אולי עם עץ לימון בפינה. אנשים שהבינוי החדש מול ביתם, גורם להם צרות.
על מה מדובר?
אלה אנשים שבנו את ביתם לפני שנים. בשנים האחרונות, תוך תהליכי הרחבת הישוב שבו הם גרים, פותחו שטחים ונבנו בתים, הרחבות, שכונות חדשות. תהליך מבורך לפיתוח הארץ.
מיזמי בניה אלהנעשו מתוך תכנון נקודתי, שמתיחס לשכונה החדשה עצמה, פחות לסביבה הקיימת. למה שקורה "מעבר לרחוב".
אלא מאי? אלא שבתוך תהליך הפיתוח והבינוי, בתוך ים החישובים והמחשבות, דילג האדם על אחד מאיתני הטבע: גשם.
וכשהוא יורד, רוב המים הופכים לנגר עילי.
מנקודת מבט של הידרולוג מומחה, מדובר על תופעה ארצית מדאיגה.
תופעה עגומה, שמלמדת שבמדינת ישראל מתפתח דפוס פעולה. דפוס מגיב ומהיר שנמנע מהתבוננות במרחב כולו. דפוס שמייצר השלכות קשות מבחינה הידרולוגית.
הרצון לפתח את מרכז הארץ? אפשר להתווכח אם כן, או לפתח את אזורי הפריפריה.
דומה שלא ההחלטה איפה היא שורש הבעיה, אלא איך.
פיתוח מהיר ומסיבי (שבשיר "שלמת בטון ומלט" נשמע ציורי יותר), שמתעלם מהשלכות סביבתיות, מייצר בהכרח – ורואים את זה בשטח – מציאות של נתיבי זרימה חדשים עבור מי הנגר.
הגשם ימשיך לרדת. חלק ממחזור המים בטבע שנמשך כל עוד הכדור הזה מסתובב.
וגם הסביבה תמשיך להתקיים. כל עוד השמש זורחת.
מה שנדרש הוא התבנוננות של איש מקצוע מהתחום.
איש מקצוע מתחום שמתמחה ביחסי גשם ונגר. הידרולוג.
הידרולוג מוסמך, שיכול להצביע על נקודות התורפה, על נתיבי הזרימה החדשים שיווצרו, על פתרונות נוחים לניהול הנגר. נוחים עבור מי הנגר, נוחים עבור האדם.
(נכתב על-ידי יוחאי ברנאי, הידרולוג מוסמך, מומחה ליחסי גשם נגר)