להציף את המחשבה, לחשוב על ההצפה - מרפיר פרויקטים

להציף את המחשבה, לחשוב על ההצפה

אנחנו, במרפיר פרויקטים, מקדישים כל יום מספר דקות לחשיבה. זמן של שהות עם עצמנו, עם הדברים שעולים.
זה חלק מתפיסת עולמנו. תפיסה שרואה בזמן של שהות ומנוחה חיבור עוצמתי עם תופעות פיזיקליות שקשורות באיתני הטבע.
במסגרת הזו שלחנו, צוות המשרד, בתחילת הקיץ את השאלה "איך נתכונן לחורף הקרוב", ככה, כשהיא ריקה. רק ככותרת. 
מדוע רק כותרת ולא תוכן? כלומר – מה המטרה?
ובכן, המטרה היתה להציף את המחשבה כדי לחשוב על ההצפות. 
מדוע? 
כי הנושא של ההתכוננות והמוכנות שלנו בארץ מעסיק אותנו די הרבה במהלך השנים האחרונות.
מדי פעם, בשיחות הצוות, אנחנו מציפים את הנושא הזה ושואלים עד כמה הנושא הזה מעסיק אותנו, האנשים שבחברה הישראלית. 
עד כמה אנחנו מוכנים לצלול פנימה לעומקם של דברים, להבין לעומק תהליכים שקשורים לגשם, את הסיבות, המאפיינים והתכונות של הצפות.
עד כמה חשוב (ומה זה אומר במציאות) ניהול נגר, ניצול המים כמשאב לאומי, שמירה על מקורות המים והסביבה ושאלות נוספות… 
משרדנו חוקר בימים אלה מקרים רבים של הצפות שהתרחשו בחורף הקודם במרחב העירוני שבמרכז הארץ.
חלק מהמקרים קשה היה למנוע. ההצפות בהם הן תוצר של התנגשות: מצד אחד התהליכים האקלימיים בכדור הארץ עוברים שינוי מדי שנה בשנה. במסגרת הזו משתנות עוצמות הגשם. במקומות מסוימים בכדור הארץ מתרחשות סופות גשמים נדירות בעוצמתן. יש אומרים שזמן החזרה שלהן הוא פעם באלף שנה. מצד שני, נדל"ן הוא לא רק אפיק השקעה. כשמו, כן הוא. נכס שאינו נייד. בתים שנבנו קשה להזיז. בטח כשמדובר על רמה של רחובות או שכונות.
כך שהמפגש בין מציאות גשם משתנה לבין מציאות בינוי קבועה כרוך באי-התאמה. מה התוצאה? חוסר יכולת של המים להיכנס בנחת ובמהירות לפתחי הניקוז, ובמקום זה הם זורמים לאזורים אחרים במרחב.
זו משמעותה של הצפה.
חלק אחר של המקרים כן ניתן היה למנוע. אלה כל אותם מקרים שבהם היתה מעורבת הזנחה של תשתיות ניקוז.
תשאלו איך אנחנו יודעים?
אנחנו יוצאים אל השטח. מסיירים ליד מובלי הניקוז ורואים את קולטני הניקוז הסתומים בסחף או בפסולת. במקרים כאלה הכתובת נמצאת על הכביש, או בתעלת הניקוז.
משם עולה השאלה האם אנחנו, האזרחים, עושים מספיק כדי למנוע הצפות בסביבה המיידית שלנו? עד כמה אנחנו נמנעים מהשלכת גזם, אשפה, פסולת או עפר למקומות שבהם אמורים לזרום בחופשיות מי נגר? עד כמה העירייה (מדובר הרי באנשים שממלאים תפקיד, שמבצעים פעולות, כן?) מנקה בקיץ לקראת הגשם שיבוא בחורף? או מבצעת סקר השפעות הידרולוגיות של המצב הקיים במרחב העירוני? עד כמה אנחנו נעזרים בגופי ידע מקצועיים כדי לבצע הערכות כמותיות באשר לספיקות המשתנות בעקבות שינויי האקלים? 
חלק מההצפות העתידיות נוכל למנוע. השמות לכך רבים. אבל המשמעות היא אחת:
עושים טיפה יותר בקיץ, ויש לנו חורף יבש.

שתפו מאמר זה