אז מה זה תיקון 8 לתמ"א 1?
סדרת מאמרים שעושה סדר בניהול הנגר העירוני.
זהו המאמר הראשון בסדרה, ומטרתו לעשות סדר ראשוני כללי.
כדי לעשות סדר בדברים, יש להבין תחילה את המונח "תמ"א 1". בקצרה, תמ"א 1 היא אסופת תוכניות מתאר כוללות המכילות התיחסויות למגוון תחומים. תמ"א 1 ביטלה תוכניות עבר מיושנות, וכיום היא מאגדת אותן כפרקים יחודיים לפי נושאי תכנון ארציים.
ניתן לעיין בתמ"א 1 כולה באתר מנהל התכנון,
או לקבל זווית אחרת, בקריאה במאמר "שלום תמ"א אחת, להתראות תמ"א 34ב4".
פרק המים בתמ"א 1 מאגד בתוכו את תכניות המתאר הארציות השונות שהסדירו את מערכת המים הארצית בתחומי איגום, החדרה, העשרה, הגנה על מי תהום, הפקה והולכה, ניקוז, ביוב, התפלה ונחלים.
פרק המים כיום מחולק לשניים: מתקנים וקווי הולכה מצד אחד, וניהול מיטבי לשמירה על משאב המים, מצד שני.
אנחנו, ההידרולוגים המתמחים בניהול נגר עילי שמקורו בגשמים מתמקדים בחלק הפרק המתיחס לניהול וניצול מיטבי של הנגר כמשאב, בעיקר באזורי פיתוח והשבחה. מצד אחד אנחנו מסייעים לאתר פתרונות להפניית הנגר בחזרה אל מי התהום, ככל שניתן ומצד שני אמונים על שמירה והגנה על מי התהום כדי שאלה ימשיכו להוות מאגר מי שתיה איכותי.
תמ"א 1 נולדה בשנת 2020, ועם השימוש בה עולים פערים בין הכתוב לבין המציאות בשטח. אחד האתגרים לצמצום הפערים מתבטא בשינוי המכונה "תיקון 8 לתמ"א 1".
אז מהו בעצם תיקון 8?
מאחר והתפיסה כיום של הנגר היא שנגר הוא משאב, אך הוא עלול להיות גם מטרד, בא התיקון בעיקר במטרה לעדכן את הסעיף העוסק בניהול וניצול מיטבי של הנגר העירוני.
התיקון נוגע בחמישה נושאים עיקריים. הנושאים אותם נדרש ההידרולוג להטמיע בתכנון ניהול הנגר העירוני הם: תקופת החזרה של יעד הנפח לניהול; ספיקה מווסתת היוצאת מהתכנית; מיקום אמצעי ניהול הנגר בתכנית; הנחיות לכתיבת מסמך ניהול נגר; ונושאים שונים פנימיים, כגון מינוח או תיאום עם גורמי חוץ.
כך שהתיחסות והתמקדות ההידרולוג, בתכנון הנגר בהתאם לתיקון 8, המשתקף במסמך ניהול הנגר, מדייקת את אמצעי ניהול הנגר השונים במדרג היישום שלהם בשטח. כך, מביא הניהול הנכון של הנגר העירוני לצמצום הספיקות ולהקטנת נפחי הנגר היוצאים בכל רגע נתון אל המערכת העירונית, ומסייע במניעת הצפות ובהשבה של הנגר אל מי התהום.
ממטרד למשאב, כבר אמרנו? (-: