"נקבים נקבים חלולים חלולים, מהם סתומים מהם פתוחים…",
זהו חלק משפט הלקוח מתוך ברכות השחר. אני, בחיבור שלי לטבע, לוקח אותו לכיוונים אחרים.
אי שם, בעולם התחתון של כדור הארץ המופלא הזה, מצוי מאגר עצום בגודלו – של מים. הקרקע שעליה אנחנו מנהלים את חיינו היא בעצם מארג עצום של שכבות עומק שונות במרקמים מגוונים: החל בגושי סלע ענקיים, דרך אבנים בגדלים שונים (בוֹלדרים, חלוקים, חצץ) וכלה בגרגרים זעירים מיקרוסקופיים. בעולם המקצועי, השמות שלהם מייצגים בעצם את גודלם המקובל. המוכרים שבהם הם חול וחרסית. כך למשל גרגר חול הוא גרגר שגודלו נע בין 0.06 מ"מ ל-2 מ"מ. יש חול בגדלים שונים. גרגרי חרסית הם הקטנים בתהליך המיון. יש להן צורה של עדשה, וגודלן קטן מ-0.004 מ"מ (!). תכונות אלה קובעות את מרקם הקרקעות ואת המבנים הטבעיים שנוצרים בקרקעות.
אחד ההבדלים במאפיינים של קרקעות חול וחרסית הוא גודל החללים שבין הגרגרים. כשם שגרגרי החול גדולים מחרסיות (לפעמים פי 1000), כך החללים שבין גרגרי חול גדולים מהחללים שבין גרגרי החרסית, בשיעורים מתאימים. מים זורמים, לפיכך, עוברים בקלות בתוך הנקבובים הפתוחים של החול וזורמים מטה במהירות יחסית אל מאגרי מי התהום. אנחנו מכירים את התופעה מחוף הים: כשאנחנו שופכים מים על החול, המים נעלמים מעינינו במהירות בתוך החול הרך. מה קורה בחרסית? מכיוון שהן זעירות, שטח הפנים שהן יוצרות במקטע של קרקע הוא עצום. והנקבובים שבין עדשות החרסית הם זעירים כגודלן של החרסיות עצמן. בכל נקבובית יכולה להיכנס טיפת מים אחת. וכשמים פוגשים בגרגרי חרסית (אנחנו קוראים להם סדימנטים) הם נצמדים אליהם. חזק. שילוב של כוחות פיזיקליים וכימיים.
בנוסף לכך נוצרת תופעה של התנפחות הקרקע החרסיתית. לכן הטיפות הראשונות של מהים שנוגעות בחרסית מייצרות "קיר" אטום למעבר של מים נוספים. התוצאה היא שמול שכבות של חרסית המים נתקלים למעשה בשכבה אטימה וקצב החלחול שלהם בקרקעות אלה הוא קרוב לאפס. [חבר הידרולוג הפנה את תשומת לבי לכך שזה דומה לאנשים עם "ראש גדול" שקולטים מהר, לעומת אלה עם "ראש קטן."] ביטוי מרחבי מעניין אפשר לראות, בגדול, באקוויפר החוף. בעומק הקרקע קיימת שכבה חרסיתית עבה שמונעת מהמים לחדור דרכה, והם מצטברים מעליה, בתוך שכבות של חול ואבני כורכר, שמאפיינים את הסביבה המרחבית שקרובה לים. ומה קורה על פני הקרקע? קרקעות מישור החוף הן קרקעות חוליות ברובן. כפי שצייני לעיל, לחול יש נקבובים גדולים יחסית למעבר מים. כך שבין נקבוביהם של חולות מישור החוף חודרים מי הגשמים, ממלאים את האקוויפר ומעשירים את מאגר מי השתיה של ישובי החוף.
אצלנו ב"מרפיר פרויקטים" מתבוננים בפרמטרים המרחביים כמו גם בפרטים הקטנים. כשאנחנו באים לקרוא חוות דעת הידרולוגית אנחנו מכוונים שהיא תהיה מקצועית ורצינית. אנחנו משתדלים שהיא תיגע בדיוק בבחינת הקשרים האלה למען הסביבה ולמען הפיתוח. למשל, אנחנו ב"מרפיר פרויקטים" מזהים את היחס שבין חול לחרסית במעמקי המגרש הבודד ואת סיכויי החדרת מי הגשמים לקרקע. כך אנו מספקים פתרון לשמירה אחראית על הסביבה: מניעת שטפונות ונזקיהם מצד אחד ושמירה על מאגרי המים בתהום מצד שני. אצלנו ב"מרפיר פרויקטים" מעריכים את ההזדמנות להביא ערך: ללקוח שלנו, ללקוחות שלו, לרשות המוניציפלית, לסביבה ולנו.