כ-65% מהחומרים המרכיבים את גוף האדם הם מים. תנועת המים בגוף היא שנותנת לנו חיוּת. אנחנו שותים לתוכנו מים כדי להרגע, מזיעים כדי להתקרר ומקפידים על ספורט כזה או אחר (גם גולף נחשב…) להמרצת הדם שינקה לנו ת'גוף. תחזוקה יומיומית שכזו. הכדור שעליו אנחנו חיים (לא ההוא מהרופא…) מתנהל בצורה דומה. מים מתאדים מהים כדי שהצומח על היבשה ישתה, זרם הגולף מווסת את הטמפרטורה הגלובלית, ונחלים? כמונו, הולכים הם אל הים. בדרכם הם סוחפים איתם מה שרק ניתן, מה שהמדע מכנה בשם כללי "סחוֹפת". הכי קל להם לסחוף את החומרים הדקים שמרחפים בתוך המים. השם של אלה הוא "רחוֹפת". אחריהם בתור הם אבנים, כבדות יחסית, שנגררות על קרקעית האפיק בתנועה של גירוף. לאלה אנחנו קוראים "גרופת". חומר אורגני קל יותר מהמים, ולכן הוא יצוף. אתם כבר מבינים שזוהי "צוֹפת". הנחל יסחוף איתו גם אשפה שזרקנו בו ויפלוט אותה לים. גם לזה יש מילה שמתחרזת. מים מתנהגים כך בכל מקום. זו תכונה פנימית ולא בשליטתם. במערכות עדינות זה מצריך תשומת לב. בורות חלחול הם דוגמא לכך. צינורות החלחול עטופים בבד בעל חורים דקיקים. מצד אחד הוא מונע כניסה של גרגרים קטנים מהקרקע לתוך הבור וכך הוא לא נסתם. מהצד השני מוטלת אחריותו של האדם לנקיונם של המים: איכות המים שמופנים אל הבור מהגגות צריכה להיות כזו שרק מים נקיים מגיעים. איך עושים את זה? מעתיקים מהטבע. בנקודה מסוימת מתקינים מתקן מיוחד דומה למפל ובריכה בקצהו. בבריכה נשברת האנרגיה של המים, וכל החומר הדק שוקע לקרקעית. כשהמים מגיעים לגובה מסוים הם כבר נקיים. אז הם נשפכים דרך סיפוֹן הישר לתוך בור החלחול ומעשירים את מי-התהום. והסחופת שנשארה במתקן השיקוע? אותה מוציאים החוצה מדי שנה ושומרים על תחזוקה מתאימה. אנו ב"מרפיר פרויקטים" מאמינים שבכל חוו"ד הידרולוגית יש לתת כלים לשמירה על מים נקיים, במיוחד כשהם מופנים לבור חלחול וממנו למי התהום. כך אנחנו עוזרים להביא ערך ללקוח שלנו, ללקוחות שלו, לרשות המוניציפלית, לסביבה ולנו.
תפריט