לקוח קרא לי לסייע לו בניהול שטפונות בסביבת היישוב שלו. נקודת העניין שלו היא תעלת מים שמרכזת מים מאגן ניקוז סמוך לשדות החקלאיים שאותם הוא מעבד. הוא סקרן לדעת כמה מים עוברים בערוץ של התעלה המרכזית באגן ביחס לגשם שיורד. "יכול להיות," הוא אמר לי, "שמדובר בכמות מים כזו שאני אוכל לאסוף ולהשתמש בשימוש חוזר בחלק מהם. בעונה היבשה אשקה איתם את השדות, ולא אצטרך לשאוב ממי התהום. תעזור לי?" הוא שאל.
נפגשתי איתו לסיור. לפני שירדנו לשטח עליתי אני אל נקודה גבוהה להתבונן בסביבה. רציתי לראות איזה סוג של אגן ניקוז זה: האם מוארך הוא או קצר.
אחת ההתיחסויות לאגני ניקוז היא בחינה מורפומטרית של האגן (מורפו=צורה, מטר=מדידה). באמצעות רכיב זה (ביחד עם גודל האגן, אופי רשת הניקוז והתבליט שלו), יכול יועץ הידרולוגי להבין את תהליכי התנועה של מי נֶגֶר-גשם באגן נתון ואת התפוקה שאפשר להפיק ממים אלה. משמעות צורת האגן היא ההשפעה שלה על מבנה הזרימה שתיווצר בו: בגשם שירד על אגן מוארך תהיה זרימת הנֶגֶר מתונה. היא תימשך פרק זמן ארוך – עד שתדעך. אגן קצר, שצורתו יותר מעוגלת, מאופיין בזרימות שנמשכות זמן קצר אך גובה המים בהן יהיה גבוה יותר. הן גם ידעכו מהר יותר. איפה זה דומה להתנהגות האנושית? בנשימה. כשהיא ארוכה, תנועות הגוף והדיבור נעשים מתונים וארוכים. האוויר בגוף זורם בנחת. בנשימה קצרה יהיו השפה והגוף מהירים וקצרים, והאווירה – "טורבו".
מתוך ההתבוננות באגן המוארך יצרתי מיפוי וחזרתי אל הלקוח עם הידרוגרף. זהו תרשים זרימה שממחיש את קצב ריכוז המים הבאים מהשטח עד לשיא הגובה ומתאר את קצב דעיכת הזרימה. יחד אנחנו מעריכים שכמויות המים שצפויות לעבור במקום מתאימות לתוכניתו, ואנו בעיצומו של תכנון תהליך של מדידה בשטח של הזרימות, תהליך שבו נבחן את המציאות אל מול התיאוריה.