ניהול נגר עירוני. המאמר הזה עוסק בזיהוי תת-הקרקע באמצעים ייחודיים שהכנסנו לשימוש עבור לקוחותינו. חלקו הראשון מתאר שיטה קיימת. בחלקו השני נחשוף סקר הידרולוגי יחודי שביצענו עבור לקוח ובאמצעותו סייענו לקדם ניהול נגר בבניה משמרת מים.
לפני שנתחיל, בואו נבין בעצם במה מתמקדת חוות דעת הידרולוגית. באופן כללי מדובר על בחינה של שלושה רכיבים עיקריים במשוואה הידרולוגית שמבוטאת בהרחבה בדוח חוות דעת הידרולוגית. שלושת הרכיבים הללו הם גשם, קרקע, והיחסים ביניהם.
בשפה המקצועית קוראים לזה "יחסי גשם-נגר". אנחנו, ההידרולוגים, לומדים את נתוני הגשם, לומדים את נתוני הקרקע, ומנתחים את היחסים ביניהם.
מה הכוונה יחסים בין גשם לקרקע?
ממש כמו אצלנו, בני האדם. אנחנו לומדים את התכונות של הגשם והקרקע, ועד כמה הם מתאימים: עד כמה מתאימה הקרקע לגשם שיורד עליה. כמה היא יכולה להכיל אותו. כמה הוא יכול לתת לה מעצמו ובאיזו עוצמה. הכל בהתאם לנסיבות. והרי הקרקע היא תווך מסתורי.
איך יודעים מה יש בקרקע?
בדרך כלל אנחנו נסמכים על דוח קרקע שמתאר קידוחי עומק שבמהלכם מוּצאוֹת דגימות מהקרקע. באמצעותן אנחנו יכולים ללמוד על העומק. עולם ומלואו. האם הקרקע חרסיתית או חולית? האם נקבובית או אטימה? האם נוצרה מסלע מקומי או שהוסעה בעבר גיאולוגי כלשהו למקום? האם מכילה חומרים דקים או אבנים וסלעים? האם מחלחלת? ובאיזה קצב?
חסרון השיטה הוא שמהקידוחים אפשר ללמוד על הקידוח עצמו, למעשה. מאחר ומדובר על קידוחים בודדים מבוצעת הכללה של הנתונים כמייצגים את כל המגרש.
האם זו השיטה היחידה?
לא, אם כי זו שיטה מצוינת, מכיון שהיא מביאה אל פני השטח את עומק הקרקע.
בנוסף לה אנחנו ב"מרפיר פרויקטים" עושים שימוש בשיטה נוספת מבוססת טכנולוגיה מתקדמת של חישה מרחוק. אחת הדוגמאות המרתקות שביצענו לאחרונה היא זיהוי חללים אפקטיביים בתת-הקרקע באמצעות מכשיר ייחודי המסוגל להעביר שיקוף מדויק למדי של תת-הקרקע. השיטה מבוססת על לימוד גיאופיזי של המרחב.
הפרויקט שעשינו בוצע בשומרון באזור הררי, סלעי למדי. הלקוח: חברת ש.א.ג. (ולול). זו חברת בניה ותיקה. ניסים ואלי, מנהלי הפרויקט באתר, רצו לבחון אפשרות לנהל את הנגר העירוני במגרש שעליו הם בונים בהסתמך על סדקים תת-קרקעיים. אנחנו הגענו מוקדם בבוקר, הכנו קפה שחור חם ופרסנו את המכשיר ששימש לנו עיניים שרואות את המתרחש בתוך הקרקע ההררית.
מסתבר שההייטק ההידרולוגי "עשה את העבודה". התוצר שקיבלנו הוא מיפוי מדהים של תת-הקרקע, עם סדקים רחבים ועמוקים שדרכם מי הגשם מחלחלים לתוך ההר. בשילוב הסקירה הגיאופיזית הגשנו חוות דעת הידרולוגית שמשקפת את המקומות המועדפים על מים בזרימתם לתוך הקרקע.
מה שנותר הוא לשדך ביניהם וליצור את החיבור. אם ההר לא יבוא אל הנֶגֶר, נביא אנחנו את הנֶגֶר אל ההר.