אז מה זה תיקון 8 לתמ"א 1?
סדרת מאמרים שעושה סדר בניהול הנגר העירוני.
המאמר הראשון עסק בסדר ראשוני כללי לתיקון 8.
המאמר השני עסק בתקופת החזרה של יעד הנפח לניהול.
המאמר השלישי עסק במיקום ומדרג אמצעי ניהול הנגר בתכנית וויסות הספיקה.
זהו המאמר הרביעי בסדרה, שמטרתו הרחבה על שינוי התפיסה ביחס לניהול הנגר העירוני.
בעבר, לפני התיקון, פנה המתכנן לתוכנית המתאר הארצית. שם מצא כי יש לנהל את הנגר תוך הותרת שטח מינימלי למינימום 15% משטח המגרש כשטח פנוי לחלחול טבעי לתת-הקרקע
המגמה היתה לאפשר קליטת כמות גדולה ככל הניתן של נגר למטרת חלחולו בקרקע.
מפות התמ"א הותאמו במיוחד: הן הכילו מידע על מקומם של שטחים שהוגדרו כבעלי חשיבות להחדרה והעשרה של מי תהום ונקבעו 4 דרגות: חשיבות גבוהה מאד, גבוהה,בינונית ונמוכה.
בהלימה לכך, התיקון מנחה מתן עדיפות לאמצעים שכוללים העשרת מי תהום בתכנית בתחום שטחים אלה שבהם עדיפות להחדרה.
לפי התיקון המוצע, תשתנה השפה. במקום שטח בעל חשיבות להחדרה והעשרה של מי תהום, יבוא המונח " שטח בעל רגישות הידרולוגית".
מה ההבדל?
ההבדל הוא בכך שרבים הם האזורים שבהם קיים חשד לזיהום מי תהום. בעיקר באותם מקומות שבהם התקיימה פעילות בחומרים מזהמים (דלקים, צבעים, כימיקלים וכדומה).
אלה, אפשר שנמצאים מעל אקוויפר שראוי להעשירו במי גשמים.
בתמ"א חסרה ההתיחסות לכך.
תיקון 8 מוסיף התיחסות לנושא החדרת מי התהום, התיחסות הקשורה לזיהום מי התהום.
מתי ואיך זה יכול לבוא לידי ביטוי?
זה יכול להתבטא כשפתרון ניהול הנגר כולל החדרה של נגר לתת-הקרקע. במצב שכזה מים שמחלחלים עלולים להסיע עמם מזהמים מהקרקע אל מי התהום. נזק שעלול לשאת בחובו סיכונים סביבתיים ובריאותיים.
התיקון מנחה את משרד ההידרולוגיה להעביר את חוות הדעת לרשות המים, כדי שזו תבדוק האם פתרון החדרת מי נגר לקרקע הוא צעד בטוח עבור מי התהום (אלה הרי משמשים כמי שתיה).
תיקון 8 משתקף במסמך ניהול הנגר ובתכנית ההידרולוגית שאנחנו, ההידרולוגים עורכים.
כך מביא הניהול הנכון של הנגר העירוני לצמצום הספיקות ולהקטנת נפחי הנגר היוצאים בעת ארוע גשם במישרין אל המערכת העירונית, למניעת הצפות ולהשבה של מי הגשם בבטחה אל מי התהום.
ממטרד למשאב, כבר אמרנו? (-: