אז מה זה תיקון 8 לתמ"א 1?
סדרת מאמרים שעושה סדר בניהול הנגר העירוני.
המאמר הראשון עסק בסדר ראשוני כללי לתיקון 8.
המאמר השני עסק בתקופת החזרה של יעד הנפח לניהול.
זהו המאמר השלישי בסדרה, שמטרתו הרחבה על מיקום ומדרג אמצעי ניהול הנגר בתכנית וויסות הספיקה.
בעבר, לפני התיקון, פנה המתכנן לתוכנית המתאר הארצית. שם מצא כי יש לנהל את הנגר תוך הותרת מינימום 15% משטח המגרש כשטח פנוי לחלחול טבעי לתת-הקרקע. כל זאת במגמה לאפשר קליטת כמות גדולה ככל הניתן של נגר למטרת חלחולו בקרקע. התמ"א התירה שימוש בחומר חדיר שמאפשר מעבר מהיר של מים – חלוקים, חצץ וכדומה. התמ"א איפשרה גם הותרת שטחים קטנים מ-15%, בתנאי שיותקנו בתחומי המגרש מתקני החדרה בורות או תעלות חלחול, קידוחי החדרה וכדומה שיאפשרו קליטת מי נגר בתחומי המגרש בהיקף הנדרש.
היתה זו הגדרה כללית, מעורפלת משהו, שקשה היה לגזור ממנה את ההבנה: "איך זה נראה במציאות?"
תיקון 8 מחדד את הנושא ומנחה את הירידה לפרטים: קביעת מדרג פתרונות ניהול הנגר וקביעת מיקומם בשטח.
מדוע זה טוב?
זה טוב מכיון שזה יוצר סדר וארגון. ההתחלה של זה היא מיפוי האזורים שבהם הנגר נוצר. המשכו היא קביעת סדר זרימת הנגר. מאין ולאן.
זה תואם לעיקרון שהצפות אפשר לִצְפּות.
בהתאם לסוג התכנית יקבע המדרג.
העקרון הראשון הוא לנהל את הנגר בשטחים ציבוריים בתחום התכנית בדגש לשטחים פתוחים, כלומר גנים וכדומה.
העקרון השני, המשפיע על יישום האמצעים הוא עקרון הנובע מתקציב ומכוון לאמצעים דלי תחזוקה.
אפשר דוגמא?
הנה, מדרג לדוגמא יכול להיות שטחי הגינון הציבוריים, עבור לריצוף מנקז וכלה במובל לחלחול.
קביעת המדרג נעשית לצד חישובים לויסות הספיקה היוצאת. מה הכוונה?
הכוונה היא לנהל יעד של ספיקה מירבית שניתן להוציאה מהשטח המנוהל באמצעות שימוש באמצעי ניהול הנגר. בדרך כלל יעד הספיקה יהיה שווה או נמוך מספיקה שמתקבלת בגשם שעתי שההסתברות לחזרתו היא 20%.
ויסות הספיקה יכול להיות בנפרד (מספר אמצעים מנותקים זה מזה) או מאוחד (שרשרת, מאחד למשנהו).
תיקון 8 משתקף במסמך ניהול הנגר ובתכנית ההידרולוגית שאנחנו, ההידרולוגים עורכים.
כך מביא הניהול הנכון של הנגר העירוני לצמצום הספיקות ולהקטנת נפחי הנגר היוצאים בעת ארוע גשם במישרין אל המערכת העירונית, למניעת הצפות ולהשבה של מי הגשם אל מי התהום.
ממטרד למשאב, כבר אמרנו? (-: