בין יתר המאפיינים שלו, מנחם הוא חקלאי, אמן מוכשר ביותר והוגה דעות פורה. באחת השיחות איתו סיפר על תקופת הילדות המוקדמת שלו. "אני", הוא אמר, "לפני שלימדו אותי ללכת, לימדו אותי לחזור. מדוע? כדי שלא יהיה מצב שבו יום אחד אני אלך לי לדרכי, אבל לא אדע איך לחזור…"
מה לזה ולהידרולוגיה?
נסעתי השבוע, באחד מימי הגשם, בגוש דן. הגשם היה חלש, יחסית, והכבישים היו פתוחים. הסביבה, כך נראה, היתה מנוקזת היטב. בין השלטים הרבים המוצבים בצידי הרחובות, ראיתי לפתע אחד מעניין, שעיני התמקדו דווקא בו. השלט צהוב והאותיות בו שחורות, לאזהרה: "נהג שים לב! אין מעבר בזמן הצפה".
מה מיוחד בשלט? מאחר ושלטים נועדו להסביר לרואה אותם על תופעה, או מצב, המתקיימים במציאות, הבנתי שהאזור, שבו הוצב השלט, מתאפיין בהצפות חוזרות ונשנות. שיגרת התנהלות. התבוננתי סביב וראיתי שהשלט מקדם אזור נמוך טופוגרפית. מסביבו בנינים רבי קומות, מדרכות, כבישים ושטחי גינון. לרצועות הגינון יש יכולת לווסת הצפות. אך ביחס למרחב, שטחן זעום. הן המיעוט.
והרוב?
גם כאן, הרוב קובע: רוב השטח הוא שטחים אטומים של בינוי, במגוון שימושים.
אספלט, בטון ואבן – אותם חומרים שאוטמים את הקרקע הכל-כך-נקבובית (כלומר זו שיש לה נקבים זעירים רבים), הקרקע שיש לנו מתחת לערים במישור החוף – הפכו למאפיינים של המציאות העירונית הבנויה, בדגש על המציאות החורפית שלנו.
איך זה קשור למנחם?
כשהתחיל תהליך ההלבשה של המדינה ב"שׂלמת בטון ומלט", התחיל "ללכת" כיסוי המרחב האורבני, אך לחזור למצבו הקודם – אינו יכול עוד. במקומות רבים האפשרות היחידה היא הצבת שלט.
תיקון המצב הקיים כרוך, לעיתים תכופות, בעלויות גבוהות מדי.
מה כן אפשר לעשות?
נדרש להבין ולהיות מיומן בתחום ההידרולוגיה.
במיזמי בנייה רבים – חדשים, פרויקטים של תמ"א 38 או בהתחדשות עירונית – מבצעים תכנון רגיש למי נגר עילי. לרשותנו, יועצי הידרולוגיה, עומד תקן ישראלי לבנייה ירוקה שכולל התיחסות הידרולוגית ליחסים שבין הגשם לפוטנציאל הנגר שנוצר במגרש. ויש גם מחשבון לניהול נגר ומסמך מנחה של מדיניות בנושא נגר עירוני. וכך, בכל פרויקט של התחדשות עירונית יש לנו הזדמנות גם להמשיך ללכת ולפתח וגם לחזור למראות חורף שהיינו רגילים לראות פעם.
חוות דעת הידרולוגית מקצועית ורצינית עוסקת בדיוק בבחינת הקשרים האלה למען בנייה ירוקה והאיכות שסביבה.
אנחנו ב"מרפיר פרויקטים" מזהים את היחסים שבין גשם ונגר במגרש לבין השטחים האטימים ואת הסיכויים להחדיר את מי הגשם לקרקע. כך אנו מספקים פתרון לשמירה אחראית על הסביבה.
(כתב: יוחאי ברנאי-בצלאל)