ניהול נגר עירוני - מרפיר פרויקטים

ניהול נגר עירוני

מחקרים רבים, המתבססים על מודלים אקלימיים, מצביעים על מגמה של ירידה בכמויות המשקעים בישראל, זאת אל מול מגמה המצביעה על כך שכמויות המשקעים צפויות לגבור משמעותית דווקא בערים ובאזורים אורבניים שמקורם בשינויים בשימושי הקרקע ומעבר מעיבוד חקלאי של שטחים פתוחים לבניה ועיור. רוב האזורים הללו ממוקמים לאורך רצועת החוף.

מאחר ותהליכי עיור מביאים להגברת העליה בספיקות השיא של הנגר העירוני ולעלייה בנפחים, נכון להתיחס גם למקומן של מערכות הכוללות מתקנים שתכליתם איסוף, קליטה והובלת מי הנגר אל מחוץ למרחב הבנוי.

ניהול נגר כולל הפעלת אמצעים למזעור נפחי הנגר וספיקות השיא שלו לאחר שיצא משטחו של השטח במרחב האורבני.

אחד מאמצעים אלה הינו "גג ירוק". המונח מתייחס למערכת המאפשרת קיום מתמשך של צמחיה המכסה חלקים מגג הבניין. צמחים אלה עושים שימוש במים ומונעים את הגעתם למערכות הניקוז. גג ירוק מעלה את איכות החיים בסביבה העירונית כתוצאה משיפור פני העיר והגדלת השטחים הירוקים. בנוסף, הגג הירוק מסוגל לספוג עד 40% מסך כמות הגשם השנתית וכך הופך לגורם שמשהה ספיקות שיא. עוד הוא יכול לשמש כפילטר טבעי למזהמים שמקורם בגשם. עוד תורם הגג הירוק להפחתת העומס על מערכות הביוב העירוניות בשל ספיגת מי הגשם בהם. אמצעי נוסף שהשימוש בו רווח הוא הפיכת מגרש לאתר חלחול מקומי (on site) על-ידי הנמכת ערוגות קיימות או חסימת נתיבי זרימת הנגר על-ידי קירות נמוכים. שינוי מבנה פארק עירוני או כיכר עירונית והפיכתו לאתר קולט מי נגר יכול לסייע למלא תפקיד חשוב בניהול הנגר העירוני ולמנוע זרימת מים על הכבישים והצפות. דוגמא לכך ניתן לראות בפארק הרצליה המשמש כמתקן סביבתי קולט נגר.

טכנולוגית הביופילטר נחשבת לאחת המבטיחות בכל הקשור לצמצום ולטיפול בנגר, שכן היא מסוגלת להרחיק מהמים סדימנטים, מתכות, חומרי הזנה וחיידקים מחוללי מחלות ולהחדיר בסוף התהליך מים באיכות טובה למי התהום. ביופילטר הינו מתקן הנבנה כתעלה או כאגן המכיל מצעי סינון בהם משולבים צמחים שתפקידם לפרק ולהרחיק את המזהמים. נגר עילי מתועל לתוך הביופילטר ובו הוא עובר דרך מערך של צמחים ומצעים. המים המטופלים נאספים בצינורות מחוררים הממוקמים בתחתית הביופילטר ומנותבים בהמשך לקידוח החדרה למי תהום. בנוסף, באזורים אטומים נרחבים, כגון מגרשי חניה, ניתן לשלב אלמנטים הנדסיים של ריצוף חדיר למים כגון אריחי דשא, אספלט מחורר וריצופים ייעודיים ובאמצעותם להשהות את מי הנגר ולרכזם כך שיחלחלו לקרקע במקום לאפשר להם לזרום אל מערכת הניקוז הקונבנציונלית של העיר.

ישראל הינה דוגמא אחת בה מתקיים דיון וניהול נגר עירוני. ואנחנו לא לבד. קיימים אזורים נוספים בעולם, חלקם בעלי אקלים ים תיכוני, אשר בהם מתקיים ניהול נגר עירוני כבר שנים ארוכות. אחד מאזורים אלה הוא קליפורניה בה אימצה רשות המים המקומית (State Water Board) אסטרטגיה לפיתוח גישות לניהול נגר מתוך ראיית הנגר כמשאב מים. מתוך כך עוצבו מדשאות כך שהן תתפקדנה כאגני חלחול ונקדחו בורות חלחול בתוך משטחי בטון על מנת לתעל את הנגר אל מי-התהום. בעיר סנטה מוניקה (Santa Monica) נעשה אף שימוש בבורות חלחול בחצרות בתים פרטיים, ובמשטחי ריצוף מחלחלים במקומות ציבוריים. במקום אחר, ששמו Coldwater Canyon Park, הותקנו מיכלי ענק תת-קרקעיים הקולטים מי נגר, בהם נעשה שימוש משני להשקית גינות. אקלים ים תיכוני מאפיין גם את מערב אוסטרליה בה מנוהל הנגר העירוני – בתקנות, תכנון ויישום בנייה משמרת מים בשני העשורים האחרונים, כדוגמת בניית אגני השהייה וחלחול לצד מדרכות וכבישים בעיר מלבורן. גם במרכז איטליה ניהול נגר עירוני מהווה גורם מפתח המשפיע על קיימות ואיכות החיים בערים, וניתן למצוא בה גגות ירוקים רבים המצמצמים נפחי נגר וספיקות. מדינת ישראל בהחלט עושה צעדים גדולים בהתבוננות במים כמשאב ולא כמטרד ורבים הם הפרויקטים בהם חלק מצוות התכנון כולל הידרולוג לניהול הנגר העירוני.

בישראל, ניהול נכון של נגר עירוני משיג שלוש מטרות עיקריות: (א) תוספת משמעותית למשאבי המים של ישראל כתוצאה מהחדרה של נגר עירוני באיכות טובה למי התהום ומשימוש ישיר במי גשם ובנגר עירוני. לדוגמא, מחקר שבדק 186 דגימות נגר עירוני מצא שאיכות מי הנגר המנוקז משטחי מגורים טובה ביותר וריכוז המלחים שבהם נמוך מתקן מי השתייה, בתקופת המחקר. השגת מטרה זו מביאה אף לחסכון במים, ביחוד כשמשאב המים מוגדר כמוגבל באזורנו; (ב) תרומה לאיכות החיים בערים, באמצעות שיקום אקולוגי של בתי גידול לחים (נחלים, מקווי מים), העשרת הצומח העירוני לשיפור איכות האוויר ולנוי, ושילוב גופי מים גלויים בנוף העירוני; (ג) הקטנת השכיחות, העוצמה והנזקים של הצפות בעיר. בנוסף, משיג ניהול הנגר העירוני מטרות משנה, כלכליות וחברתיות: חיסכון בבניית צנרת ניקוז, בתשלומים עבור מים וביטוח, עליית ערך נכסי נדל"ן פיתוח פעילות של ארגונים קהילתיים ועוד.

שתפו מאמר זה