מאחר ומים הם אחד מאיתני הטבע, רבים המפגשים של האדם עמם.
בשל כך, מגוונת גם עבודתו של הידרולוג, המומחה באפיון ויעוץ בתחום של תנועת גופי מים.
גם קרינת השמש היא אחד מאיתני הטבע, והאדם למד לנצל אותה לשימושיו תוך הפקת אנרגיה ירוקה (ומתחדשת).
אחד המאפיינים של האנרגיה הירוקה
המתחדשת הוא השימוש ההולך וגובר במתחמים של אנרגיה פוטו-וולטאית, המבוססת על יצור חשמל תוך ניצול קרינת השמש, מה שקרוי לעיתים "חוות סולאריות".
מתחמי האנרגיה משתנים בגודלם: הם יכולים להשתרע על גגות של בתים פרטיים וכן על חלקות שדה נרחבות.
במרכז הארץ רווחים מתחמים על גבי גגות של מבנים. בצפון ובדרום קיימים גם מתחמים על גבי הקרקע עצמה. כלומר מדובר על תלות בהתאם למיקום הגיאוגרפי בארץ.
מה הקשר להידרולוגיה?
בעידן של שינויי אקלים דרמטיים, ראוי לעצור רגע ולראות את ההשפעה של מתחמי האנרגיה הפוטו-וולטאית על נושא הידרולוגיה בהיבט של ניהול נגר לאור יחסי הגשם עם הקרקע.
כאמור, מתחמי אנרגיה פוטו וולטאית צמודי קרקע, ידועים גם בשמם העממי "חוות סולאריות".
אלה הם שטחי קרקע נרחבים שעליהם מותקנים פאנלים לקליטת קרינת שמש, ממש כמו פאנלים של דוד שמש.
בהיבט ההידרולוגי מדובר על שינוי של יחסי גשם ונגר. במצב הטבעי, השדה חשוף וטיפות הגשם פוגשות בקרקע. שם הן יחלחלו (תלוי בעוצמת ארוע הגשם) ויעשירו את האקוויפר המקומי ואת מי התהום.
עם הקמת השדה משתנה התכסית בו, ומקדם הנגר – אותו יחס בין החלק שיחלחל לחלק שיזרום על הקרקע – עולה באופן משמעותי.
מה המשמעות של זה?
המשמעות הינה שהנגר (שזה, בעצם, חלק הגשם שזורם במקום לחלחל לקרקע) מתרכז מהר יותר על הקרקע.
כלומר פיזור המים עובר ממרחב השדה הכללי (שהיה במצב הטבעי) לאזורים מצומצמים בו. באזורים אלה מחלחלת כמות פחותה יותר של מים. במקביל נוצרת זרימה של מים, במהירות כזו שמשפיעה על סחיפת הקרקע.
בנוסף היא מגדילה את ספיקת הנגר המגיעה אל ערוצי הזרימה שבאגן הניקוז בו השטח נמצא.
כך נוצר תהליך כפול הן של הדּלדלות קרקע, והן של הגברת סכנת הצפות במקומות רחוקים יותר אליהם מגיעים ערוצי הזרימה.
מה עושים?
יש לכך מגוון אפשרויות. בדומה לניהול נגר במרחב העירוני, המטרה היא ליצור מצב שבו השדה יתפקד – הידרולוגית – במצב אופטימלי כפי שהיה בשדה לפני הקמת החווה הסולארית.
איך?
אנחנו במרפיר פרויקטים מנהלים נגר במתחמים פוטו-וולטאיים, במחויבות הידרולוגית.
אנחנו משלבים אמצעים שמסייעים להשהית נגר, מגדילים חלחול, מקטינים ספיקה וכמויות נגר שיוצאות מהשדה, ומסייעים לשמירה על משאב הקרקע החשוב – שעליו מגדל החקלאי את המזון שאנו אוכלים.
כל אלה, תוך השקעת מחשבה על שימור משאבי הטבע ליום המחר, היום בו ישוב השדה לשמש כשטח חקלאי.