המאמר הראשון בסדרה זו דן בסקירה כללית ובהסבר מהי בעצם חוות דעת הידרולוגית משפטית ומתי היא נדרשת.
המאמר השני בסדרה דן בשאלת החשיפה היומיומית של ההידרולוג המומחה לנושא זרימות נגר. במילים אחרות – עד כמה הוא באמת עוסק ביום-יום בתחום ההידרולוגיה לצד דברים נוספים.
המאמר הנוכחי מסכם את הנושא:
מסמך ניהול נגר עוסק בתכנון עתידי של שילוב ניהול מי-נגר במערכות עירוניות, סביבתיות ובשילוב של השתיים.
חוות דעת הידרולוגית משפטית עוסקת, למרבה האירוניה, בתיאור העובדות היבשות של ארועים (כדוגמת שטפון או הצפה) בהם מעורבת תנועתם של גופי מים במרחב.
הרחבנו על כך במאמר "להציף את המחשבה, לחשוב על ההצפה".
ההיבט המשפטי של חוות הדעת של ההידרולוג המומחה, הוא היכולת המקצועית של ההידרולוג לנתח מקרה של שיטפון, הצפה וכדומה וזאת על-מנת לקבוע האם במהלך התהליך, או עובר לו, מתקיימת אחריות הידרולוגית של אחד הצדדים (או יותר) בתיק המשפטי הנדון – ובאיזו מידה. כמקרה לדוגמא אפשר להביא הצפה באזור מסוים, שנגרמה עקב ליקויי תחזוקת תעלות ניקוז. אז נבדוק את האזור, תת-האגן התורם, תוואי התעלה ומצבה בעת קרות הארוע וכדומה.
כדי להיות יועץ מומחה לנושא חוות דעת הידרולוגית משפטית – בין שהוא נשכר על ידי צד מסוים ובין שהוא ממונה על ידי בית המשפט – נדרשת היכרות עמוקה ביותר עם התחום, והיכולת לנסח את הדברים בצורה מפורטת, נקיה, סדורה, בהירה וברורה.
למה הכוונה?
העיסוק היומיומי ב"נישה" ההידרולוגית וההתבוננות המתמדת בגופי-מים שונים בתנועתם מביאים להיכרות עמוקה עם הנגר.
במקביל, היכרות עמוקה עם רבדים שונים בשפה, לרבות המונחים המקצועיים ומושגי-המפתח המתארים תהליכי סיבה ותוצאה – הם שהופכים מסמך שמיועד לבית המשפט לחוות דעת משפטית מקצועית ומדייקת.
מה למשל? למשל ההבדל בין זמן ריכוז למשך תכן.
אין די בתיאור הרקע האקלימי או תכונות הקרקע ותכסיתה. אלה הם רכיבים כלליים. כשלעצמם אינם מהווים סבּה או תוצאה. לצידם יש לתאר אל-נכון את ההשלכות שלהם על ארוע הידרולוגי נחקר.
את התהליך המדויק, העובדתי, הפורנזי, מבקש בית המשפט לברר. ואנחנו מסייעים לו לשמור על ראש נקי ושקט משפטי.
שלב אחר שלב אנחנו עמלים על איסוף חומרים ועל המורכבויות הפיזיקליות שבהן נעים גופי המים כדי להביא תמונת רקע שלמה ככל שניתן.
לצד זה אנחנו מתארים את תהליכי תנועת המים – מתחילתם עד סופם, מהסיבה עד לתוצאה.
לאחר מכן אנחנו מנתחים את ההשפעה האנתרופוגנית של הסביבה האנושית כדי לאתר מעשים או מחדלים הקשורים לשאלה הנשאלת בתיק.
כך שהחשיבות המירבית היא לספק לבית המשפט חוות דעת משפטית מדויקת ולסייע לו בקביעותיו.