קראתי פעם פתגם שאומר שבמקום שבו המחשבות שלך נמצאות, שם אתה נמצא.
בפנאי שלי אני מטייל. מחפש מקומות שאפשר לחשוב בהם הידרולוגיה, שיש בהם מים, או שמים מותירים את רישומם בהם.
באחד מהטיולים האלה, הרחקתי לבלקן. לקחתי את מקלותי ואת תרמילי והתמקמתי על שפתו של אגם בלב סלובניה. מדי בוקר הייתי יוצא לתור את האזור, להתבונן במופעי מים. סלובניה היא ארץ מלאה מים. מים נובעים במקומות רבים בה. בשבילים הרבים שהלכתי בהם מצאתי מים שיוצאים מתוך סדקים, מפלים איתנים שנופלים הישר מצוּק, ושהספיקה בהם נשמרת לאורך כל השנה, פלגי-מים קטנים הזורמים מתחת לגשר צר ואפילו נחלים ונהרות רחבי זרימה.
באחד הימים, החלטתי לעלות אל פסגתו של הר סמוך לכפר שבו התארחתי. השביל היה תלול מאד. התנשפתי במעלה, אך הסקרנות לדעת מה יש בה בפסגה ששווה היה למקומיים לטפס על ההר וליצור את השביל דירבנה אותי להמשיך. תפיסת עולם.
שם, בין פסגות האלפים, בגובה של 1300 מ', ראיתי אגם. זה היה אגם קטן עם מים צלולים. ישבתי על סלע לידו, כוס קפה ביד, וחשבתי. חשבתי על הדוחות ההידרולוגיים שאנחנו במרפיר פרויקטים כותבים למיזמים של תמ"א 38, ומסמכים בנושאי התחדשות עירונית. בתוך ההתבוננות לתוך המים הרעננים עלה בי הקשר שבין כתיבת הדוחות לבין מסלול הטיפוס אל ההר.
השביל אל ההר מתחיל בנחת, כמו הישיבה הראשונית בכסא המשרדי. עדיין קיימת בו הנוחות, הרווחה. ככל שמתקדמים בשביל העולה בגובה ההר כך עולה גם המאמץ הפיזי. יחד עמו מתחדדת תשומת הלב לפרטים. אלה הפרטים שעושים את ההבדל בין טיפוס לבין הִשארוּת במקום, בין נוף מדהים לבין דשדוש באמצע שומקום.
כמו בכתיבת דוח מקצועי, כך גם טיפוס אל הפסגה. תשומת הלב נתונה למקום שבו עלי לשים את הרגל (מספיק רחוק מהמצוק), לתנועות הגוף. במקומות הנכונים בשביל אני מוצא סלע נוח ויושב עליו. מסדיר את הנשימה, מתבונן בסביבה, בשביל שכבר הלכתי בו וקדימה אל ההמשך.
איך זה בעצם קשור להידרולוגיה?
במסמך ההידרולוגי שאנחנו כותבים במשרד הדבר דומה. ככל שאנחנו אוספים יותר נתונים, כך אנחנו נשאף להגביר את תשומת הלב. לדיוק בנתונים, לבחור את המילים הנכונות שיתארו בדיוק הגבוה ביותר תופעות, תהליכים, גופים ועצמים. גם דרכי החישוב נבחנות "בשבע עיניים", כדי ששביל הקריאה הזה יהיה קרקע בטוחה לקורא.
במשרד כמו על ההר. בכל שלב אנחנו אומרים: "עלה!" ו "הצלח." גם בטיול, גם במשרד כשכותבים דוח.
מתאמצים להעלאת הערך עבור הלקוח.ה שלנו והלקוחות שלו/שלה, עבור הנכס, עבור הסביבה וכמובן עבור כל אחד מאיתנו.
(מאת: יוחאי ברנאי)