"סדק סדק תרדוף", אמר לי פעם חקלאי ותיק באחד המושבים שבעמק, בסיור שערכנו. היה זה זמן קצר לפני שהוא עלה עם הטרקטור והמחרשה לפורר את הרגבים הסדוקים הכבדים ולהכין את הקרקע לזריעה.
האדמה שבָעמק (למרות שאני מעמק חפר, המושג "העמק" בשבילי, מתיחס תמיד לעמק יזרעאל) עשויה ברובה מחלקיקים שנקראים חרסית – אחד התוצרים הזעירים של תהליך הבלייה שעובר על סלעים בכדור הארץ. החרסית היא גם המקור ליצירת כלי-חרס. קרקע חרסיתית היא מקור עשיר למינרלים. אלה מהווים את אבות המזון של צמחים. לכן האדמה בעמק נחשבת פוריה.
תהליך מופלא, כן? לדעתי, זהו אחד מפלאי עולם: איך הולכים ונבנים להם גבעולים, עלים ופרחים רק משהייה סבלנית במקום אחד ואמונה בתהליך. אבל זה לפוסט אחר…
בהתבוננות מקרוב, אפשר לראות את גרגרי החרסית צמודים זה לזה כשרשרת. אחת התכונות של שרשרת חרסיות היא שכאשר היא באה במגע עם מים, היא סופחת אליה את הטיפות הזעירות ביותר שבגוף המים. אז היא מתנפחת. כלומר מגדילה את הנפח של עצמה.
מה נוצר בעצם? כאשר טיפות המים נצמדות אל השרשרת, הן נדחקות בין שני גרגרי חרסית, ומרחיקה אותם זה מזה. קודם הם היו צמודים, עכשיו מפרידה ביניהם טיפת מים שנצמדת בכוח רב אל שני חלקיקי החרסית. לכן הנפח גדל. היצמדות המים לחלקיקי הקרקע מונעת חלחול. וכתוצאה מכך הקרקע עצמה נאטמת. זו תכונה אופיינית לקרקע חרסיתית.
זו הסיבה גם שבקרקעות חרסיתיות מתפתח נגר עילי רב בהשוואה לקרקעות חוליות. לעיתים מהווה הדבר יתרון עבור בעלי חיים שיכולים לשתות משלוליות שנוצרות שם, עד שהן מתיבשות. כשהן מתיבשות, בעצם, המים מתנתקים מגרגרי החרסית. בסוף תהליך ההתיבשות, במקום שבו היו המים, נוצר סדק רחב. הסדקים הם למעשה העקבות בשטח להתיבשות הקרקע.
באתרי בניה ההִמצאות של חרסית היא דבר מורכב יותר, ביחוד אם רוצים לנהל את הנגר ולהחדיר את מי הגשם לקרקע, כחלק ממנגנון שימור נגר עירוני. הידרולוג מנוסה יכול לקבוע את יכולתה של הקרקע לקלוט מים לחלחול באמצעות סקר שמאפיין את שכבות תת-הקרקע. שכבות חרסיתיות מקשות על החלחול, אך בזכותן נדרשים פתרונות יצירתיים לניהול נגר עילי שמקורו במי גשם. חוות דעת הידרולוגית מקצועית עוסקת גם בבחינת הרכב הקרקע. אנחנו ב"מרפיר פרויקטים" נהנים מהאתגר שבבחינת סוגי הקרקע בפרויקטים ההידרולוגיים שאנחנו מנהלים כיוון שכך אנחנו מתחייבים לפעול למתן פתרונות יצירתיים ולדוחות מדויקים למען הלקוח שלנו, הלקוחות שלו, הסביבה והרשות האחראית.
(כתב: יוחאי ברנאי)